יום חמישי, 11 בספטמבר 2008

רועי בן 9

רועי שלי,

במראת חייך אני רואה את חיי
הילד שהייתי חוזר פתאום אליי
אני שב ונזכר וחוזר לחוות
שמחה וכאב וגם קצת אכזבות
מאחורי עיניך הגדולות והכחולות
אני היטב יודע אילו מחשבות עולות
מרגיש מתי אתה עצוב - וגם יודע למה
אוהב כשאתה צוחק, הן לא תדע עד כמה
אני אותך מכיר וגם אוהב וגם בטוח
בכוחך ללכת גם אם חזקה הרוח
כבר תשע שנים שאנחנו ביחד
תצחק קצת יותר, תוותר על הפחד
אוהב וגאה, סומך ושמח
אבא שלך (שעדיין צומח)

(פברואר 2004)

אין תגובות:

ארכיון הבלוג

תוויות