טחור

בדמי ימי בקעתי בקע
בטרם בכור הריתי טחור
ולא פיללתי אף לרגע
ששום רופא אלי יחדור

אללי דמום דיממתי
כבת צאן אצל שוחט
מי האסלה האדמתי
בזרם עז ולא פוסק

דבר מזון כי בא אל פי
וכבר עברה בי מחשבה
חיורון אוחז אותי
ובני מעי כמרקחה

עד כי בני ביתי כולם
פסק גדול אותי הודיעו
אל בוחן כליות נודע
לי פגישה הם כבר הועידו
ואני תמים כפתי
חף כבן פורח יוסף
לקצב הלוך הלכתי
ואלך ואתכופף

מה אומר ומה אגידה
מה ששם חזו עיני
עד היום היד תרעידה
מעצמת זיכרונותיי

אלף אצבע ואחת
עטויה כסוי מגומי
"אל תדאג זה לא יכאב"
וכבר בני מעיי ענו בי

אוי כאב והשפלה
שם היו מנת חלקי
כשגלשתי לי הביתה
על שכבת ג'ל רפואי