יום חמישי, 4 בספטמבר 2008

גוסטב

שקט
דממה
מאז שגוסטב מת
לא דיברנו אף מילה

אני לא מאשים אותך
זה הרי כל כך מיותר
אך מעיל הגשם של גוסטב
מוטל בינינו כמדבר

את גוסטב אהבנו מאוד
מה כבר אפשר לספר
נתנו לו כל שאפשר
ולפעמים גם נתנו יותר

מאז התאונה
אני לא מפסיק לחשוב
איך לא הצלחנו בגוסטב לנטוע
את כללי הזהירות ברחוב

אולי עוד שנים נתאושש
ואולי ניהיה שוב ביחד
גוסטב חדש נאמץ
נתמודד למרות הפחד

רק הפעם אני מבקש
שלא כמו גוסטב המת
תתלי לי לבחור נמלה
שלא תנסה להתאבד

אין תגובות:

ארכיון הבלוג

תוויות